גם אני הייתי פעם במצב הזה ואולי הרבה יותר גרוע ממצבך.
​הייתי כלואה וקפואה בתוך גופי ​לפני הרבה שנים כנערה .
​הלכתי כפופה כל כך ששלחו אותי להתעמלות מתוקנת. ​פחדו שאהיה גיבנת.
​האמת, זה היה ממש רע. יותר ממה שנדמה לך.
​בקושי יכולתי לנוע. לא ידעתי מה זה לחיות ללא כאב
​ובעיקר, הייתי כמו קפואה בתוך הגוף. קיפאון גופני ורגשי.
​פחדתי מהחיים. מכל דבר. ומצאתי את מקומי רק בטבע, יוצאת ומשוטטת ברחבי הארץ. לומדת אותה דרך הרגליים
​יום אחד, בגיל שמתחילים להתאהב, כדי להמיס את ליבי מהקיפאון סידרו עבורי במיוחד בשמיים תפאורה מיוחדת -
​שיטפון והליכה לילית במדבר על המצוקים בזהירות ובעוצמה. ואפילו גוש הקרח שהיה בתוכי החל להינמס...
​
​לא חשבתי שמשהו לא בסדר איתי, עד שחליתי בסרטן! בגיל 20. רציתי למות. באמת.
התעוררתי בחדר ניתוח עם שתי סטירות...
​רק אחרי כן הבנתי שהמחלה קשורה לקיפאון הרגשי בתוכי.
​לכל אותם הרגשות והמילים שעצרתי בתוכי בעודי פוחדת ונלחמת על חיי. 
​
​לא הכרתי את הדרכים. אך בחרתי לחיות בתוכי.  ופחדתי, או, כמה פחדתי.
כל הפחדים הללו שכנו בגוף. ​הייתי כמו "קרש". חסרת גמישות לחלוטין. בלתי קשובה אלי ולגופי.
​
כמה שנים אחר כך מצאתי את דרכי בריפוי במגע - "זן-שיאצו". לומדת ומלמדת בשמחה. 
​כבר כ 30 שנה שאני צועדת בדרך הזן-שיאצו ותלמידים רבים נדבקו בהתלהבות שלי.
​
מתיחות המרידיאנים הן חלק חשוב באומנות הריפוי העצמי. ואני מתרגלת אותן כמעט יום יום.
​אחרי 30 שנה יש לי מספיק ניסיון כדי לומר בודאות שהן שמרו על גופי במצב מעולה וימשיכו לעשות כן.
​הן עזרו לי כשמתחתי רצועה בברך, ובכאבי הגב והמחזור. הן עזרו לי כשפיתחתי דלקת בירך
​וגם אחרי ישיבה ממושכת באוטו או במחשב.
ו​הן פשוט מזרימות את האנרגיה לאן שצריך! בקלות.