מרידיאן הטחול יחד עם הקיבה קשור לאלמנט האדמה.
מרכזו בטבור, אותה נקודה בה התחברנו להזנת האם בעודנו ברחם.
מצבה הפיזי הרגשי והתודעתי של האם עבר אל העובר והשפיע עליו.
לכן הגרעין של ערך עצמי קשור למרידיאן זה.
ברפואה סינית הוא טחול ולבלב הם אחד ותפקידם לאזן את משק הסוכר בגוף.
חוסר ביטחון/יהירות/ערך עצמי לא מאוזן ועוד... גורמים לנטייה לפתח חוסר איזון בלבלב ,
לאכול הרבה סוכר שמצוי כמעט בכל מזון מעובד
ולקבל את אחת מהמגפות של הזמן שלנו: סכרת, השמנה, יתר לחץ דם.
מרידיאן הטחול מזין את הלב בצ'י שבמזון. לכן מזון שהוכן באהבה מזין יותר.
כשמרידיאן הטחול נחלש עם השנים איברי הגוף עלולים לצנוח כלפי מטה עם כוח הכובד.
כגון: שלפוחית שתן, רחם, טחורים, דליות ברגליים ועוד.
כשהטחול מאוזן, כוח העילוי, האהבה העצמית, זורם דרכו ומתנגד לכוח הכובד.
הטחול גם אחראי על השרירים ומושפע מאד מהטעם המתוק.
מרבית האוכלוסייה מכורה למתוק (מכוון היטב על ידי השלטונות)
וזו אחת מהסיבות לניתוק מאיכויות האדמה ומהקול הפנימי.
מרידיאן הקיבה קשור לחיבור הפשוט לאדמה.
באמצעות החומר: המזון שאנו אוכלים,
באמצעות הפה/רוק עיבוד המזון,
וגם באמצעות החיבור הראשוני שלנו לעולם – הקשר עם האם. חיבור דרך חבל הטבור.
מרידיאן הקיבה שולט בשחלות ובשדיים, ולכן באימהות, ביכולת להביא חיים.
הקיבה נחלשת מעודף דאגה ומתעצמת מאיזון של קבלה ונתינה.
רבים מאיתנו, בעיקר הנשים, נוטות לתת מלוא הטנא ופחות לקבל, (ערך עצמי לא מאוזן)
הקיבה היא המרידיאן דרכו יש הכלה, תמיכה, אישור להיות מי שאתה בפשטות
כשהיא אינה מאוזנת אנו אוכלים אכילה רגשית.
מי לא נפל לבורות הללו... והמעידה המרכזית קשורה לטעם המתוק ופחמימות ריקות
בתחילת המאה העשרים אכלו בני אדם בממוצע 3 ק"ג סוכר לשנה.
במאה ה 21 הממוצע הינו 80 ק"ג!!! אל תטעו, זה מכוון! כי סוכר גבוה גורם למחלות.
הנקודה המרכזית של מרידיאן הקיבה היא לקיחת אחריות אישית.
תזונה/מודעות/תנועה. כמו כל בעל חיים וצומח בטבע. אנו אחד.